איך הורדת דירוג האשראי של ישראל משפיעה על תקציב המדינה ?

במהלך שנת 2024 הורידו סוכנויות הדירוג הבינלאומיות את דירוג האשראי של מדינת ישראל. סוכנות מודי'ס אף עשתה זאת פעמיים – מרמה של A1 ל-Baa1 -מדובר בירידה משמעותית, במיוחד לאור העובדה שלפני מלחמת חרבות ברזל, ישראל הייתה על סף קידום לדירוג גבוה יותר בקבוצת Aa לצד מדינות כמו צרפת, אנגליה והונג קונג.

עם זאת, חשוב לציין שישראל עדיין נחשבת כמדינה בדירוג השקעה (דירוג הניתן על ידי סוכנויות דירוג אשראי לאיגרות חוב ולחברות, המשקף את הסבירות שגוף מסוים כגון חברה או מדינה יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות כמו החזר הלוואות או תשלום ריבית על איגרות חוב).

על אלו פרמטרים משפיעה הורדת הדירוג?

כאשר דירוג האשראי של מדינה יורד מדובר באירוע דרמטי שעשוי להשפיע על הכלכלה במגוון דרכים כגון התייקרות האשראי, פגיעה באמון המשקיעים, היחלשות המטבע והתנהגות הצרכנים. 

 1. עלייה בעלות גיוס החוב

כאשר דירוג האשראי של מדינה יורד, המשקיעים רואים בה סיכון גבוה יותר ודורשים ריבית גבוהה יותר על איגרות החוב שלה. כתוצאה מכך, המדינה משלמת יותר על הלוואות בשוק המקומי והבינלאומי. כתוצאה מכך הוצאות הריבית של הממשלה עולות ויש פחות כסף זמין להשקעה בתחומים חשובים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.

2.  פגיעה באמון המשקיעים

ירידה בדירוג מאותתת על אי יציבות כלכלית ומרתיעה משקיעים זרים ופנימיים. הפחתת ההשקעות עלולה להאט את הצמיחה הכלכלית.

3. היחלשות המטבע ועלייה באינפלציה

ירידת הדירוג גורמת לירידה בביקוש לשקל ולהיחלשות הערך שלו. התוצאה היא התייקרות של מחירי היבוא, עלייה פוטנציאלית באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה של הצרכנים.

4. התפתחות של משבר כלכלי

במקרים בהם המדינה מתקשה להתמודד עם השלכות הורדת הדירוג, יתכן כי תיקלע לסחרור והחמרה הדרגתית: ריביות עולות > צמיחה יורדת > הכנסות המדינה נפגעות > הגירעון גדל > חשש מהורדות דירוג נוספת. מצב זה עלול להוביל למשבר חוב וצורך לנקוט בצעדי חירום כלכליים.

אז איך למעשה הורדת הדירוג של ישראל משפיעה על התקציב המדינה ואם להיות פרקטיים: כמה זה עולה לנו בפועל?

כדי לענות על השאלה לפניכם סקירה שמציגה בכמה צפויות לגדול הוצאות המימון (תשלומי הריבית) על הלוואות שהמדינה לוקחת בשווקים הבינלאומיים (חוב חיצוני) על בסיס נתוני התקציב שאושר לשנת 2025:

בעקבות המלחמה סך החוב הציבורי של מדינת ישראל עלה בשנת 2024 לרמה של 69% מהתוצר. אך, רק כ-20% מהחוב הציבורי של מדינת ישראל מגויס בשווקים הבינלאומיים (בעיקר במטבע הדולר), וזהו החלק עליו משפיע דירוג האשראי הבינלאומי. המדינה נוהגת "לגלגל" (להחליף חוב ששולם במלואו או בחלקו בחוב חדש) בין 5% ל 10% מהחוב החיצוני מדי שנה.

לצורך הניתוח על גלגול של 10% מהחוב תשלם המדינה כ- 1% ריבית יותר מבעבר - האחוז מתייחס רק לפרמיית הסיכון שעלתה כתוצאה מהורדת הדירוג ולא לעלייה הכללית בריבית בשוק בו מתבצע הגיוס. מכך ניתן להעריך כי תשלומי הריבית יגדלו ב 74 מיליון דולר – שהם כ-266 מיליון שקלים או כ-0.04%  בלבד מתקציב המדינה.

חשוב לציין שזו הערכה מחמירה, והמספר בפועל צפוי להיות נמוך יותר – בעיקר בזכות ירידה מסוימת בפרמיית הסיכון מאז הפסקות האש בגזרות הלחימה.

המצב לא מזהיר, אבל לא נורא

אין ספק מדובר בעלות לא מבוטלת, במיוחד בתקופות של מלחמה ומתיחות ביטחונית.
למרות זאת אפשר להתעודד מהעובדה ששיפור ככל שיהיה בסביבה הגאופוליטית, יכול להוביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ולהגביר את אמון המשקיעים במשק הישראלי. 
לסיכום, הורדת דירוג היא בהחלט אירוע לא נעים, אך במקרה של מדינת ישראל, בינתיים, גם לא כ"כ נורא.