לא על הריבית לבדה
ריבית בנק ישראל - כמו הריביות של בנקים מרכזיים בעולם - מהווה פרמטר חשוב ומרכזי לכלכלה, לשוקי ההון ולמשקיעים. ככזו, השיח התקשורתי אודותיה ענף ותכוף. אך דווקא בשל כך, לפעמים נראה כי היא חזות הכול. לפעמים נדמה שאם הריבית תרד, ההשפעה על השוק תהיה חיובית בהכרח, ולהפך: עלייה של הריבית בהכרח תזיק לו.
אך בכלכלה, כמו בכלכלה, הדברים לא כל כך פשוטים. נתחיל בזה שהיו מקרים בעבר שריביות היו אפסיות למשך שנים ולא הייתה לכך השפעה של ממש, כמו ביפן, אך לא רק.
למעשה, גם כשהריבית יורדת וגם כשהיא עולה, יכולות להיות לכך משמעויות הפוכות. למשל, אם הריבית יורדת בעקבות ירידה של האינפלציה מרמה גבוהה ומסוכנת לרמה נוחה, שקרובה יותר לרמת היעד של הבנק המרכזי, ככל הנראה השוק יתייחס לכך בחיוב.
בנוסף, יכול להיות שהורדת ריבית תסייע לייצוא הישראלי כאשר השקל ייחלש - זאת אם לפני ההורדה היה השקל "חזק מדי" וגרם לסחורה שלנו להתייקר עקב כך בשוקי חו"ל. גם זה דבר שהשוק יושפע ממנו לטובה, בדגש על חברות ייצוא שנסחרות בו. אולם, אם הירידה נובעת מחשש שהמשק צומח פחות, השוק עלול להגיב בשלילה.
כאשר השוק מופתע
פרט לכך, יש חשיבות לשאלה אם השוק צפה בעוד מועד את המהלך, או הופתע. אם המהלך היה צפוי, לא בטוח שתהיה לו השפעה על השוק. אך אם השוק קיבל בהפתעה את ירידת הריבית, והבין שהסיבה היא סיבה "טובה" (כלומר, ירידת האינפלציה אפשרה זאת), הוא עשוי להגיב בעליות.
מנגד, גם אם הריבית עולה, ייתכנו מצבים שונים. אם העלייה היא בתגובה לעלייה באינפלציה בפועל, או בציפיות האינפלציה, השוק עלול לרדת, והירידות אף עלולות להיות חזקות יותר ככל שהמהלך הפתיע אותו.
אולם אם הריבית עלתה בתור פעולה שתמתן צמיחת יתר של התוצר - כפעולת מנע נגד לחצי מחירים עתידיים, השוק עשוי לקבל זאת דווקא בקורת רוח, שכן זה אומר שהמשק צומח, רק קצת מהר מדי.
הקשר בין הגירעון להשפעת הריבית
מעבר לכך, הריבית היא לא השחקן היחידי בשטח. קיימת גם השפעה של הגירעון הממשלתי.
ככל שהגירעון בתקציב גבוה יותר, הממשלה צריכה לגייס יותר כסף ולכן היא עשויה למכור בשוק יותר איגרות חוב. המשמעות היא שהיצע איגרות החוב יגדל, דבר אשר עשוי להטות מטה את מחיר האג"ח, ותשואות הפדיון שלהן, שנעות בכיוון ההפוך למחיר - תעלינה.
מה זה אומר? שהריביות שרלוונטיות למשקיעים ולסקטור העסקי עשויות להיות דווקא גבוהות יותר.
במצב של גירעון גבוה, גם אם הריבית תרד, ההשפעה שלה על ריביות השוק עשויה להיות נמוכה יותר. כמובן, שעודף בתקציב הממשלה, או לפחות גירעון נמוך, כזה שיאפשר לה להנפיק פחות איגרות חוב, ישפר את השפעת הורדת הריבית על השוק.
לכן, כבודה של הריבית במשק במקומה מונח והציפייה הדרוכה להחלטות בנק ישראל ולנתונים שמשפיעים עליהן (כגון מצב הצמיחה, התעסוקה והאינפלציה) מוצדקת. אבל צריך לזכור את מגבלותיה של הריבית וצריך להבין היטב את ההקשר לכל תנועה שלה ואת ההשפעה של שחקנים מרכזיים אחרים במשק ובשווקים.
בימים בהם נושא הריבית נמצא במרכז השיח, בארץ ובארצות הברית, והמשקיעים תולים את יהבם בשינוי הריבית, ההבחנות האלו חשובות מתמיד.
הבהרות
- האמור לעיל הינו למטרות אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד ואין לראות בו מידע ממצה או שלם.
- אין לראות באמור משום המלצה ו/או הצעה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך ו/או ייעוץ המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם.
- המידע המופיע בסקירה זו מעודכן למועד פרסומה לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר.
- המידע האמור אינו מחייב את הבנק או מי מטעמו לשלמות המידע, לנכונותו או התאמתו לצורך מסוים, ואינו אחראי לכל ליקוי, טעות, החסרה או אי דיוק שהוצגו במאמר זה מכל סיבה שהיא
- המסקנות והדעות המוצגות אינן מחייבות את הבנק והן בבחינת דעה בלבד
- אין באמור משום הבטחת תשואה ו/או הבטחת רווח בין במישרין ובין בעקיפין.
- האמור אינו תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצורכי הלקוח, נתוניו, צרכיו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות.
- ייעוץ השקעות יינתן על ידי יועץ השקעות בכפוף לחתימה על הסכם ייעוץ, לקריטריונים ולתנאי הבנק.
